ברבעון האחרון של כל שנה אנו מורגלים לשמוע את חברות הביטוח וסוכני הביטוח בקריאה לקהל העצמאים והעצמאיות לדאוג להפקדות הפנסיוניות השנתיות שלהם.
מנגד, עובדים שכירים רבים אינם מודעים לכך כי גם הם יכולים להפקיד כספים באופן עצמאי לקופות גמל/ פנסיה ולנצל גם הם הטבות מס על הפקדה עצמאית.
החל משנת 2008 חוק פנסיית חובה מחייב מעסיקים ועובדים שכירים בהפקדות פנסיוניות על בסיס שכרו החודשי של העובד. ההפקדות מורכבות מפיצויים, תגמולי מעסיק, ותגמולי עובד. העובד רואה הפקדות שוטפות אלו בתלוש השכר שלו והשכר שעל בסיסו מופרשים הרכיבים הפנסיונים מוגדר כ: "הכנסה מבוטחת".
לשכירים רבים קיים רובד שכר נוסף שעבורו לא מועברות בשוטף הפקדות עובד ומעביד, בדרך כלל מדובר ברכיבי שכר כגון: שווי רכב, בונוס על מכירות, שעות נוספות ועוד. רכיב שכר זה מוגדר כ: "הכנסה לא מבוטחת" ובגין שכר זה, מעודד המחוקק את ציבור החוסכים השכירים לבצע הפקדה עצמאית נוספת לחסכון פנסיוני ובכך לצבור סכומים גבוהים יותר אשר יתורגמו להגדלת הקצבה החודשית בגיל הפרישה. בגין הפקדות אלו ייהנה העובד מהטבות מס מסוג: ניכוי וזיכוי:
ניתן להפקיד עד 16% מההכנסה הלא מבוטחת ועד לתקרת הכנסה חודשית של 8,700 ₪.
לדוגמא:
כדי לממש את הטבות המס, על העובד לבצע הפקדה חודשית/ חד פעמית שנתית ולהגיש דו"ח שנתי למס הכנסה ויקבל מרשות המיסים את הטבות המס שזכאי להן.
בארגונים רבים המעסיק מטפל בהפקדות שוטפות עצמאיות של העובדים ודואג לקבל עבורם את ההחזרים ישירות לתלוש השכר.
חישוב תקרות ההפקדה והטבות המס לשכיר וחישוב סכום השכר הלא מבוטח לעומת השכר המבוטח ממנו ניתן להפקיד, הם חישובים מורכבים המשתנים מאדם לאדם ותלוי בלא מעט פרמטרים אישיים שדורשים התייחסות פרטנית ולכן, מומלץ להיוועץ עם סוכן הביטוח על מנת למקסם את ניצול הטבות המס העומדות לרשות העובד.
