יציאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מתרחשת מפעם לפעם, לעיתים ביוזמתם עקב צורך של העובד בהתאווררות ומנוחה, יציאה ללימודים או עקב מצב רפואי ולעיתים מכורח צורך המעסיק עקב חוסר בעבודה זמינה לעובד. כך או כך בתקופה זו חשוב שלא לזנוח את הטיפול בהפקדות הפנסיה של העובד/ת היות וחלק מהפקדות אלו מועבר לטובת רכישת כיסויים ביטוחים: קצבת שארים למקרה פטירה וקצבת נכות למקרה אובדן כושר עבודה.

במאמר זה נבין מהם חובותיו של המעסיק ושל העובדים בהיבט ההפקדות הפנסיוניות, בתקופת החל"ת, והאם קיים שוני בחובות אלו כאשר הסיבה ליציאה לחל"ת היא מטעם העובד או המעסיק?

מה זה חל"ת?

חל"ת פירושה חופשה ללא תשלום, אשר מותנה בהסכמת המעסיק והעובד/ת על משך זמן החופשה.

החופשה יכולה להתרחש הן מצד העובד/ת והן מצד המעסיק:

• חל"ת ביוזמת עובד/ת- לשם מנוחה, התאווררות, פעילות אישית כגון לימודים, טיול או מצב רפואי, הארכת חופשת לידה וכו'.
• חל"ת ביוזמת מעסיק- לעיתים כתוצאה מהאטה בפעילות העסקית ומצב בו אין למעסיק עבודה שיוכל לתת לעובד/ת, לדוגמא חל"ת בתקופת הקורונה.

מה קורה בזמן החל"ת?

• יחסי עובד מעסיק אינם חדלים להתקיים אך הם במעין מצב של "הקפאה".
• בזמן החופשה לא משולם לעובד שכר עבודה.
• בזמן החופשה לא נצברות זכויות שקשורות ברציפות וותק כגון: ימי מחלה, הבראה.
• בסיום תקופת החופשה יוכל העובד לשוב לאותה עבודה או למשרה אחרת הקשורה בה וזאת במידה והמעסיק ראה לנכון לבצע שינויים ניהוליים.

בחודשיים הראשונים לחל"ת המעסיק מחויב להעביר תשלומים בגין העובד לביטוח הלאומי וביטוח בריאות, ולאחר מכן העובד ישלם בעצמו מיסים אלו בהתאם להפקדות הנדרשות ממשתכרי שכר מינימום.

במידה והמעסיק כפה על העובד יציאה לחל"ת, מעל 30 ימים- יהא העובד רשאי לקבל דמי אבטלה בהתאם לבדיקת זכאותו והגשת מסמכים לשירות התעסוקה המאשרים כי יציאה לחל"ת הינה ביוזמת המעסיק. בתקופת אבטלה המעסיק לא רשאי לתת לעובד/ת עבודות לביצוע. במידה ויעשו זאת יבוטלו דמי האבטלה בזמן ביצוע העבודה.

הפקדות לפנסיה בזמן חל"ת

בתקופת החל"ת אין חובה מצד המעסיק לבצע הפקדות לפנסיה ולכיסויים הביטוחים הכלולים בה עבור העובד, אלא אם נקבע כך בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי המחייב את המעסיק בהפקדות.

במידה ובוצעו הפקדות פנסיוניות לקרן פנסיה (טרום החל"ת):  

ב-5 החודשים הראשונים– בהם לא יועברו הפקדות, הכיסויים הביטוחים (קצבת שארים וקצבת נכות)  יישמרו באופן אוטומטי, וללא צורך במילוי מסמך מיוחד. עלות הכיסויים הביטוחים תנוכה מסך צבירת החסכון של העובד/ת בקרן.

לאחר 5 חודשים, על העובד/ת לפנות אל קרן הפנסיה על מנת לבצע "ריסק זמני", הניתן לביצוע לכל היותר לתקופה של עד 24 חודשים (בהתאם לוותק של החוסך/ת בקרן הפנסיה)

בזמן הריסק הזמני– לא מבוצעת הפקדה לחיסכון לפנסיה, אלא רק לטובת הכיסויים הביטוחים. עלות הכיסויים ינוכו מסך צבירת החסכון של העובד/ת בקרן.

חל"ת לאחר חופשת לידה:

לאחר סיום חופשת הלידה עד לתקופה מקסימלית של 14 שבועות על פי חוק ובהתאם לוותק העובדת, קיימת אפשרות להארכת חופשת הלידה ב3 חודשים נוספים ולאחריהם ייחשב כאילו יצאה העובדת לחל"ת, אותו יכולה לממש עד לתקופה של רבע מתקופת העסקתה במקום העבודה ולא יותר משנה קלנדרית אחת.

במידה ובוצעו הפקדות פנסיוניות לקרן פנסיה (טרום החל"ת): 

ב-5 החודשים הראשונים– בהם לא יועברו הפקדות, הכיסויים הביטוחים (קצבת שארים וקצבת נכות) יישמרו באופן אוטומטי וללא צורך במילוי מסמך מיוחד. עלות הכיסויים הביטוחים תנוכה מסך צבירת החסכון של העובדת בקרן.

לאחר 5 חודשים, על העובדת לפנות אל קרן הפנסיה על מנת לבצע "ריסק זמני", הניתן לביצוע לכל היותר לתקופה של עד 24 חודשים (בהתאם לוותק שלה בקרן הפנסיה)

בזמן הריסק הזמני– לא מבוצעת הפקדה לחיסכון לפנסיה, אלא רק לטובת הכיסויים הביטוחים. עלות הכיסויים ינוכו מסך צבירת החסכון של העובדת בקרן.

לסיכום

במידה ואחד מעובדיך יוצאים לחופשה ללא תשלום, אנו ממליצים לכם לפנות וגם להפנות את העובד/ת אל המומחים שלנו במשגב, אשר יבחנו את תקופת החל"ת המבוקשת ויידעו לבדוק את התוכניות הפנסיוניות של העובד/ת בהיבט שמירה על הכיסויים הביטוחים בזמן החל"ת, וכן ידאגו לבצע הליך "ריסק זמני" ושמירת זכויות בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים.